<h1>ארחות חיים הלכ' עבודה זרה סימן ד'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
ושכירות בתים לגוים אף במקומות שאמרו להשכיר להם בית לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס שם ע"ז דאגרא לא קניא. [ועובר] משום ולא תביא תועבה אל ביתך. והאידנא שמשכירין בתים לגוים דאיתא בירושלמי הא מקום (שאמרו) [שנהגו] למכור מותר לשכור לבית דירה. והטעם אמר מורי דמן התורה אינו אסור אלא בבית שהוא עצמו דר בה דומיא דמזוזה אבל מדרבנן אסור בביתו אפילו אינו דר שם ולכן בחוצה לארץ לא גזור מקום שאינו רגיל לדירה כמו בית התבן (ואוורות) [ואורוות].
<h2>דף כב.</h2>
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים ואין מוסרין בהמה [לרועה] מפני שחשודין על הרביעה וזה משבע מצות שנצטוו בני נח ודבק באשתו ולא בבהמה. וישראל עובר על לאו דלפני עור. ואין אנו נזהרין מכל אלו ואנו סומכין על שנויא דמקום שנהגו למכור התירו ליחד וטוב הדבר דהשתא אין חשודין על הרביעה. אי נמי בשנויא דר' פדת דאמר הא מני ר' אליעזר הוא דחייש לרביעה הא לרבנן דלא חיישי שרי וקיימא לן כרבנן וההוא שנויא מדהוי בתראה סמכא הוא.
<h2>דף כו.</h2>
בת ישראל לא תילד את הנכרית לפי שמיילדת בן לע"ז וה"מ בחנם אבל בשכר מותר משום איבה. ובשבת אסור אפילו בשכר ולא חיישינן לאיבה אע"פ שאין שם חלול. אבל נכרית מילדת בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה. אבל בינה לבינה לא דילמא קטלא לה. כתב הרשב"א ז"ל בתשובה רופא ישראל מותר לעשות רפואה לנכרית כדי שתתעבר משום איבה והוי כמילדת דמותר משום איבה וכן העידו על (הרמב"ן) [הרמב"ם] ז"ל שעשה הוא עצמו כן. ע"כ. בת ישראל לא תניק בנה של נכרית אפילו בשכר דלא שייך איבה אבל נכרית מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה. ונראה דאפילו אין ישראלים בבית מותר. ואפילו יש בעיר בת ישראל ויוצאה ונכנסת מותר אבל אם הלכו כל הישראלים חוץ לעיר ונשארה גויה מניקה אסור. מותר להתרפאות מן הגוי חולה שאין בו סכנה ואם הוא מומחה אפילו חולה שיש בו סכנה. וגם הקזה מותר דרובן מומחין הן.
